כל המושגים הכי פלצניים (אך חשובים!) של טיפוגרפים והסבר קצרצר על משמעותם
כל אחד עם מחשב יכול להשתמש בפונט, כמובן. אבל כשרוצים לעבוד איתו כראוי, לתת לו להראות הכי טוב שאפשר בעיצוב שלך, מתחילים להיתקל בכל מיני מילים פלצניים. זה יכול להרתיע משתמשים שהם לא מעצבים מלומדים מלנסות לעבוד עם הפונטים שלהם בצוורה מיטבית. אז בואו נעשה קצת סדר במילון המושגים הטיפוגרפית שלנו:
קרנינג:
במילים אחרות, הריווח בין אותיות ספציפיות.
זה נשמע אולי מיותר לציין, אבל בין כל אות ואות יש רווח .(duh?) כדי לעזור לעין הקורא לעבור חלק על פני האותיות, ובכך לשפר את קריאות הטקסט שלנו, המטרה היא להשיג ריווחים שווים בין כל אות ואות, ולמנוע התנגשויות או פערים גדולים מדי. זה נשמע מאוד פשוט, אך כאשר מבינים שכל אות נבנית בצורה קצת אחרת, עם חללים או קווים שונים מימין ומשמאל, פתאום יותר קשה לרווח באופן פשוט ומאוזן. בזמן יצירת פונט, המעצב מכניס תיקוני קרנינג אוטומטיות, כך שרוב הפעמים לא תצטרכו לטפל בזה בעצמכם. אבל אם תשימו לב שהריווח בין ה״ב״ וה״מ״ שלכם פעור מדי, ניתן לערוך את זה בעזרת כלי הקרנינג.
באנגלית: Kerning
טרקינג:
במילים אחרות, ריווח האותיות ככלל. בכל פעם שנכניס טקסט לעיצוב, כדאי לשים לב לטרקינג, או לפחות לשים לב שהוא מתאים לצרכים שלנו. הטרקינג שנגדיר משפיע מאוד על קיראות הטקסט, וגם על האופי שהוא משדר. כלל אצבע הוא שבכותרות בדרל כלל יהיה ניתן לצמצם, ובטקסט רץ טיפטיפה לרווח (אבל זה לא ככה תמיד, אז מומלץ לקבל החלטות בנוגע לתוכן הספציפי שלך).
באנגלית: Tracking, Character Spacing
לדינג:
במילים אחרות, גובה שורה. מדובר ברווח שיש בין שורות של טקסט. בעיקר צריך לשים לב וטפל בגובה שורה כפרמטר בתוך פסקאות של טקסט.
באנגלית: Leading, Line Height
OTF:
OTF הוא סוג של קובץ, (כל הפונטים שנשלחים מהאתר הם מהסוג קובץ הזה), והאותיות OTF ראשי תיבות של אופן טייפ פונט OPENTYPE FONT. קובץ מהסוג הזה הוא סוג קובץ פונט שמסוגל להכין מאפיינים מיוחדים, מסוג אופן-טייפ, שמאפשרים למשתמשים לשחק עם מאפיינים מגניבים כמו תווים מיוחדים. {מדובר בתווים ויכולות מעבר לאותיות ותוים שניתן להקליד אוטומטית במקלדת. תווים מיוחדים כוללים אותיות חלופיות, ליגטורות, סוואשים, דודלס. תחזרו בקרוב לעוד פוסט שמסביר יותר על תווים מיוחדים, ועוד אחד שמפרט על תוכנות תומכות .OTF}
** יש מספר סוגים שונים של תוים מיוחדים ומאפייני OTF, ולא כולם מגיעים בכל פונט - אז כדאי לעיין בדפי הפונטים ופרישת האותיות שם כדי להבין מה כלול בכל אחד לפני הרכישה.
באנגלית: זה כבר באנגלית :)
ליגטורה:
במילים אחרות, חיבור תווים. מדובר בתו אחד שמורכב משני תווים או יותר. במקור, המושג של ליגטורות נוצר כדי לפתור התנגשויות בין שני תווים שבשילובם אחד ליד השני, מפריעים לקריאות הטקסט. (דוגמה מצוינת לזה היא אותיות fi באנגלית, ומכאן האייקון של ליגטורות.) לעיתים זו עדיין תפקידה של ליגטורה, אבל לפעמים מטרתה היא יופי בלבד, כאשר היא מורכבת מתווים שמתחברים בה בצורה יותר מעניינת.
באנגלית: Ligature
תג:
במילים אחרות, סריף. במילים אחרות אחרות, הצ׳ופצ׳יקים הקטנים בקצוות האותיות שתכירו מכתב לטיני קלאסי (Times New Roman, כדוגמה נפוצה) או כתב עברי קליגרפי. פונט שיש בו תגים נקרא פונט סריפי, ופונט ללא תגים נקרא סאנס סריפי = Sans) ״ללא״ בצרפתית).
באנגלית: Serif, Sans Serif
קו הבסיס:
במילים אחרות, הקו שעליו יושבות רוב האותיות. קו הבסיס ישב בתחתית אותיות סטנדרטיות כמו ״ב״ או ״כ.״ יש אותיות שיחרגו ממנו לכיוון מטה, כמו האות הסופית ״ן.״
באנגלית: Baseline
קו גובה האות:
במילים אחרות, הקו שנושק לחלק העליון של רוב האותיות. קו גובה האות ישב בגג של אותיות סטנדרטיות כמו ״כ״ או ״ר.״ יש אותיות שיחרגו ממנו לכיוון מעלה, כמו ״ל״ לדוגמה.
* דסנדר הוא חלק של האות שחורג למטה מעבר לקו הבסיס, ואסנדר חורג מעל קו גובה האות למעלה.
Comments